בעידן הגלובליזציה בו אנו חיים, נודעת חשיבות רבה לסודות המסחריים המצויים בבעלותה של כל חברה וחברה.
חברות מובילות השכילו להבין כי נתח ניכר מקניינן הינו הסודות המסחריים של החברה שנצברו להם במהלך השנים.
מהם סוגי המידע החוסים תחת הגנת הסוד המסחרי? מהם הנטלים המעשיים והראייתיים שמטיל הדין על כתפיו של בעל הסוד המבקש להגן עליו מפני נטילתו או שימוש בו על ידי אחרים? ומהן דרכי פעולה אפשריות לבעל הסוד לשם שמירת האינטרסים שלו, במבט שלפני הפרת הסוד?
עוה"ד משה גולדברג ויריב חנדלי מסבירים במאמרם.
האם תוכנות מחשב צריכות להיות מוגנות באמצעות ההגנה הקאלסית של זכויות היוצרים כפי שקובע הדין בישראל ובמקומות אחרים בעולם או שמא, ייעתרו בתי המשפט למגמה ההולכת ומתעצמת ושאפיינה למעשה את מרבית חברות ההיי טק בישראל והיא להגן על קניינן הרוחני - שהינו לרוב מתחום התוכנה באמצעות בקשות לפטנט.
רשם הפטנטים פרסם לאחרונה הנחייה חדשה ולפיה על המגיש הבוחר לפעול עפ"י ההליך המופיע בסעיף 17 לחוק הפטנטים, לדווח ללשכה על כל הליך ביטול או התנגדות שהוגש כנגד הרישום המקביל בחו"ל (שעל בסיסו מבוקשת זירוז הבחינה) כל עוד הבקשה הישראלית טרם ניתנה. זאת עקב תלותה של הבקשה הישראלית ברישום הזר.
ארבע מדינות נוספות פורשות מהליך דו"ח החיפוש האירופי של סימני המסחר.פרישה זו מחד מוזילה את עלות הפקת הדו"ח, מאחר והוא כולל בתוכו מעתה רק 12 מדינות ולכן עלותו עודכנה בהתאם (144 אירו). אולם
עודכנו באתר - באגף מאמרים - שני מאמרים מפרי עטם של עו"ד משה גולדברג - ראש המחלקה העסקית של הפירמה ושל עו"ד יריב חנדלי - בעניין טענות השתק ומעשה בית דין מול בעל דין שלא השתתף כלל בדיון הראשון בו נדונה השאלה העובדתית או המשפטית וכן בשאלה האם ניתן להתקבל כחבר בקיבוץ בהתנהגות?.
החוק החדש מעורר מחלוקת רבה בין היתר מאחר והוא משנה בצורה מהותית את החקיקה שהייתה קיימת עד היום בתחום הקניין הרוחני בארה"ב ומעניקה עודף זכויות לבעלי זכויות קניין רוחני.
משרד הפטנטים של האיחוד מקווה להבהיר את הנושא בהחלטותיו ולתת קווים ברורים לרשמים, לבוחנים ולממציאים לגבי מה יכול להיחשב פטנט בתחום התוכנה ומה לא.
משרד סימני המסחר באנגליה הודיע כי החל מ-01.10.2008 תחול רפורמה בדיני סימני המסחר, שמטרתה לקצר את זמן הרישום של סימני מסחר באנגליה.
תקנון האתר כל הזכויות באתר שמורות ©
