המשיכו בקריאה »]]> מאת: אילן קליינמן, עו"ד

חוקי סימני המסחר הופיעו לראשונה באירופה ובארה"ב רק במאה ה-19 אולם לאורך ההיסטוריה האנושית על פני אלפי שנים, בני אדם עשו שימוש בסמלים, בסימנים ובאיורים במטרה לשייכם ליחידים או ארגונים. סימנים ואיורים אלו שימשו בין השאר בפרסומים כדוגמת כרזות, כחותם המאשר את איכות הטובין, וכו'[1].

סימני המסחר מטרתם לשמש כלי יעיל לזיהוי וייחוד טובין של אדם לעומת טובין מתחרים (באותו ענף, ואף בענפים אחרים). חוקי סימני המסחר ברחבי העולם כמו גם פקודת סימני המסחר שלנו משנת 1972 נועדו להגן על שם מסחרי שרשם אדם (או חברה), על המוניטין שרכש ועל קניינו כמו הגנה על האינטרס הציבורי המתבטא, למשל, בצורך למנוע הטעיה עקב שימוש בלתי מורשה בסימן המסחר הרשום[2].

אל מול מטרות אלו ניצבים עקרונות השוק החופשי, הזכות לחופש העיסוק של היצרנים השונים והרצון להביא לפיתוח ולהפצת ידע ורעיונות חופשיים לשם קידום והתפתחות החברה אשר עלולים להיפגע אם תיווצר הפקעת יתר של סימנים בהקשר המסחרי מנחלת הכלל. רשות סימני המסחר ובתי המשפט בישראל יוצרים איזון בין האינטרסים והעקרונות תוך נקיטת מידה רבה של זהירות בתהליך אישור סימני מסחר כראויים או ככשרים לרישום[3].

מלכאת האיזון בין האינטרסים והעקרונות מתחילה עוד בשלב המלל ו/או הגרפיקה שישמשו את הסימן המבוקש. בהקשר זה נהוג להבחין בין ארבע קטיגוריות של שמות או של מונחים המשמשים במסחר, לפי מידת ההגנה הניתנת להם בסדר עולה:

1. שמות גנריים (כדוגמת "לחם" בתחום האפייה או "אינטרנט" בתחום המחשבים). המשתייכים לקטגוריה זו לא יזכו כלל להגנה משום הימצאותם בנחלת הכלל.

2. שמות תיאוריים (כדוגמת "ניטור רשתות" בתחום מערכות מידע). המשתייכים לקטגוריה זו יזכו להגנה מעטה ביותר ובמקרים נדירים לאור תיאורם תכונות או רכיבים של מוצר או שירות ורק כאשר הוכח כי נרכשה "משמעות שנייה" (אופי מבחין) המאופיינת בין השאר בתקופת השימוש בשם, מידת הפרסום לה זכה והמאמץ שהשקיע בעל הסימן ביצירת קשר בין המוצר ליצרן.

3. שמות מרמזים (suggestive) (כדוגמת "אל-על" בתחום התעופה או "Waze" בתחום תוכנות הניווט). המשתייכים לקטגוריה זו יזכו להגנה מוגברת משום שהם מרמזים על הטובין מבלי לתאר אותו במפורש.

4. שמות שרירותיים (כדוגמת "גולף" בתחום הרכב) או שמות דמיוניים (כדוגמת Google בתחום מנועי חיפוש אינטרנטיים). המשתייכים לקטגוריה זו יזכו להגנה הגבוהה ביותר משום שאין להם כל משמעות בתחום בו מבוקשת הגנת סימן המסחר.

ארבע הקטיגוריות לעיל מקורן בהלכות שבמשך השנים צורפו להן יחדיו מקשה אחת מתוך רצון למנוע הקניית מונופולין בשמותיהם של טובין באופן שיסתור את אינטרס הציבור או את טובת הציבור.

גם לאחר שנבחר הסימן המבוקש שמידת ההגנה עליו תתפרש בהתאם לאחת משלוש הקטיגוריות האחרונות לעיל, עדין יש לבדוק האם הסימן המבוקש אינו דומה עד כדי הטעיה או זהה לסימן קיים שנרשם, מוכר היטב או מפורסם בארץ. למעשה מלכאת האיזון ממשיכה ללוות את מבקש הסימן גם בבחינת היתכנות של דמיון מטעה.

בבואכם לבחור בסימן מסחר, בעיקר בגלל ההשקעה הכבדה בהחדרתו ובשימורו לאורך שנים רבות, יש לפעול מלכתחילה וגם לכל אורך ההליך להשגת ההגנה המשפטית עליו ואיזון בין האינטרסים והעקרונות בעזרת המומחים לסוגיה זו.

[1]   http://www.informit.com/articles/article.aspx?p=366896&seqNum=5

[2]    ע"א 941/05 אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב נ' חברת הכרם בע"מ (פורסם בנבו) בעמ' 13

[3]  ע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע"מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט, נט(1), 873, בעמ' 887-888; ראו גם ע"א 7919/11  חברת מעדני הצפון בע"מ נ' יהודה גואטה (פורסם בנבו) בעמ' 10 – 11

המשיכו בקריאה »]]> מאת: אסף נעים, עו"ד

דיני סימני המסחר בישראל מוסדרים כיום תחת פקודת סימני המסחר, התקנות הנגזרות ממנה, ומהנוהג והפרקטיקה.

הליך העריכה, ההכנה וההגשה של בקשה לרישום סימן מסחר הינו הליך מורכב והאמור להלן אינו מתיימר להחליף פנייה למומחה.  השתדלנו לשים דגשים ולהעמיד דברים על דיוקם, לאור הניסיון שצברה הפירמה בפגישותיה הרבות עם קהל הלקוחות.  

בשורות הבאות ננסה להציג בפני המעוניין להגיש בקשה לרישום סימן מסחר בישראל, את התהליך בו הוא עומד להתחיל.  ברור הוא כי כל מקרה יידון לגופו, אולם האמור להלן משקף את הצפוי לאדם שהגיש את בקשתו הראשונית בישראל.   

שלב מקדים – יש לתכנן מראש מהן הסחורות והשירותים עבורן מבוקש הסימן: מטרתו של סימן מסחר הינו לאפשר לסוחר כלשהו, לבדל את מוצריו מכל המוצרים האחרים המתחרים באמצעות שם/סימן/דמות כלשהי.  כך שכאשר קהל הצרכנים יתקל באותו השם/סימן/דמות באותם סוגי מוצרים הנמכרים ע"י הסוחר הוא יידע לקשר את המוצר לסוחר.

על כן כאשר מבקשים לרשום סימן מסחר יש להחליט מה המוצרים שישאו את סימן המסחר ולפרטם ברשימה.

שלב אופציונלי – חיפוש מקדים: רישום סימן מסחר הינו רישום מדינתי הכולל סימנים שמקורם בישראל וכאלו זרים שבעליהם מבקשים להגן עליהם גם במדינת ישראל.  כך שרצוי בכדי למנוע הוצאות מיותרות לשווא, לערוך חיפוש מקדים לבחון האם השם המבוקש כבר מצוי בשימוש/הוגש או נרשם ע"י צד ג' שרכש בו זכויות בתום לב.  חבל להגיע להליך הבחינה ולגלות כי לאחר שהושקע התשלום בהכנה ובהגשה, צד ג' רכש זכויות בסימן בתום לב לפני זמן רב.

ככל חיפוש יש לציין כי על אף שחיפוש נעשה באופן ובשקדנות הראויים, יש להבין כי חיפוש הינו כלי חשוב אך אינו אבסולוטי. 

שלב ראשון – עריכת הבקשה:

בעת עריכת הבקשה יש לציין את הפרטים הבאים:

פרטי המבקש, מהות הסימן מהבוקש (האם מילים או לוגו מעוצב), הסחורות או השירותים שאמורים להימכר תחת הסימן. במידה והסימן מעוצב, יש להעביר למשרדנו עותק אלקטרוני של הסימן ברזולוציה גבוהה (JPG ולא מעבר ל-500kb).

שלב שני – הגשה: לאחר שלב העריכה תוגש הבקשה למחלקת סימני מסחר ברשות הפטנטים ולאחר כ-3-4 שבועות מעת הגשת הבקשה  אמורה מחלקת סימני המסחר להנפיק למבקש באמצעות בא כוחו אישור רישמי המעיד על עצם הגשתה של הבקשה.

שימו לב, אישור זה מכיל שני נתונים חשובים:  המס"ד שניתן לבקשה ותאריך ההגשה של הבקשה.

שלב שלישי – ההגעה לבחינה: עם הגשת הבקשה תיכנס הבקשה לתור הבקשות הממתינות.  כיום עומד התור על כ-10-12 חודשים מתאריך ההגשה.  עם הגעת הבקשה לתורה, תשלח מחלקת סימני המסחר למגיש או לבא כוחו את דו"ח הבוחן.

בשלב זה, במידה והבוחן מעלה השגות מתקיים דין ודברים בין הצדדים, עד למיצוי ההליך.  עם תום ההליך ובמידה והבוחן יחליט לקבל את הבקשה לרישום, תישלח אל המבקש הודעה המעידה על קיבול הבקשה.

שלב רביעי ואחרון – קיבול הבקשה, פרסומה והנפקת תעודת הרישום:

לאחר כחודש וחצי מעת הוצאת הודעת הקיבול, תפורסם הבקשה ביומן סימני המסחר.

במידה ולא מוגשת התנגדות לרישום סימן המסחר, תירשם הבקשה ותונפק תעודת הרישום.

אנו תקווה כי הפירוט הנ"ל, יהא לעזר לציבור הקוראים.  בכל מקרה, אין בהאמור לעיל בכדי להוות תחליף ליעוץ משפטי ואין להסתמך עליו בשום צורה שהיא בלא פנייה לגורם המתמחה בתחום.

לשאלות נוספות ולשאלות פרטניות יש לפנות למחלקת סימני המסחר שלנו.  נשמח לעמוד לרשותכם.

]]> http://www.i-property.co.il/~ipropert/he/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%a8%d7%a9%d7%95%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%9e%d7%9f-%d7%9e%d7%a1%d7%97%d7%a8/feed/ 0 http://www.i-property.co.il/~ipropert/he/%d7%97%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a9-%d7%9e%d7%a7%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%a1%d7%99%d7%9e%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%a1%d7%97%d7%a8-%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%a9/ http://www.i-property.co.il/~ipropert/he/%d7%97%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a9-%d7%9e%d7%a7%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%a1%d7%99%d7%9e%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%a1%d7%97%d7%a8-%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%a9/#comments Wed, 02 Apr 2014 07:13:36 +0000 http://localhost/wordpress/?p=435

המשיכו בקריאה »]]> מאת: אסף נעים, עו"ד

חדשות לבקרים, בוחרים גופים שונים להגיש לרישום סימני מסחר בישראל ולאחר מכן, אף ברחבי העולם.  בעוד שבתחום דיני הפטנטים המשיק לתחום סימני המסחר בקניין הרוחני, נפוץ מאוד השימוש בכלי החיפוש כאמצעי למזעור הנזקים והוצאות כספיות מיותרות, ניכר לעיתים שאין הדבר כך, בתחום סימני המסחר.

מפתיע לגלות כי תחום זה, אינו כה נפוץ כבדיני הפטנטים על אף שלרוב ניתן בקלות לערוך חיפוש כזה באמצעות שימוש ברשת האינטרנט וניתן, במידה מעוניינים בניתוח התוצאות שמתקבלות, לפנות למומחה בתחום לניתוח התוצאות שנתקבלו, בהנחה שנתקבלו כאלו.

זאת ועוד, הגשה "עיוורת" של סימני מסחר לרישום, אינה משיגה את המטרה של חסכון בעלויות חיפוש (על אף שיש משרדים שכוללים בעלות ההגשה חיפוש מקדים), שכן עלות עריכת הבקשה והגשת הסימן לרישום עולה יותר מביצוע חיפוש שכזה מראש.

מאגר סימני המסחר מצוי באתר רשות הפטנטים בישראל, והינו פתוח לשימוש הציבור בכתובת:

http://patentim.justice.gov.il/db1.htm

על אף שקיימות סיבות נוספות העלולות למנוע את רישומו של הסימן לבסוף, הסיבה הברורה ביותר והידועה למבקש בעת הגשת בקשתו לרישום הינה קיומו של רישום קודם או לכל הפחות קיומה של בקשה קודמת.  בעוד שיש להניח שקיומו של סימן מסחר דומה עד כדי הטעייה, עלול בנסיבות מסוימות, עלול להוביל לזניחתה של הבקשה, הרי שלעניין בקשה לרישום סימן שהוגשה קודם לסימן המבוקש, עלול המבקש למצוא עצמו בקיום הליך תחרות בין הבקשות (הליך משפטי לכל דבר ולפיו העלויות שצפה בעת הגשת הבקשה, תוכפלנה ולרוב אף תשולשנה).

על כן, על אף שקיומו של חיפוש אינו מבטיח "מעבר חלק" תמיד של תהליך רישום סימני המסחר אולם, "הגשה עיוורת" של סימן כאשר קיימת אפשרות לפיה קיים סימן מסחר הרכש זכויות, קודם להגשת הסימן המבוקש, לא זו בלבד שתוביל להוצאת כספים ניכרת ומיותרת, אלא תמנע מצב של הסתמכות בעל הסימן בהגשה לרישום של הסימן (תהליך הרישום כיום אורך כשנתיים), והשקעת כספים רבים בפרסומו כאשר יתכן שבסוף התהליך לא תבשיל הבקשה לכדי רישום.

המשיכו בקריאה »]]> מאת: דורון תמיר

סימן מסחר (מילה; מילים; אותיות; דמות; צליל; וכו') משמש אותך הלקוח העסקי בכדי לסמן ולזהות את הטובין או השרותים שהנך מייצר, סוחר או נותן, על פי פקודת סימני המסחר (נוסח חדש 1972),  תוכלו להגיש בקשה לרישום הסימן ולאחר שיתקבל סופית להנות מהזכות הבלעדית לשימוש בו ביחס לאותם טובין או שרותים.

אמנם אדם רשאי ויכול להשתמש בסימן מסחר שלו גם בלי להגן על הזכויות עליו ברישום מסודר, אולם במקרה שכזה וכל זמן שהסימן טרם נרשם, אין לך הלקוח זכות בלעדית לשימוש בו. כמו כן אדם אחר יכול להגיש בקשה לרישום סימן דומה או זהה.

בעת הליך הבחינה, נבחנת כשרותו של הסימן לרישום ע"י בוחני מחלקת סימני המסחר, בהתאם להוראות פקודת סימני המסחר. הליך הבחינה מתחיל כיום , עקב ריבוי הבקשות, לאחר המתנה של שנה לערך. הליך הבחינה עצמו יכול להתארך עקב התכתבות חוזרת בין הבוחן לבין בעל הסימן או בא כוחו. אם הבוחן שוכנע כי הסימן ראוי לרישום, יפורסם הסימן ביומן סימני המסחר היוצא לאור פעם בחודש. שלושה חודשים לאחר הפרסום, במידה שלא הוגשה התנגדות לרישום על יש צד מעוניין, הסימן יתקבל ותשלח לכם או לבא כוחכם  תעודת רישום.

*האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי וכפוף לסייגים עליהם ניתן ללמוד מפגישה עם עו"ד.

המשיכו בקריאה »]]> ניכר כי הגישה שנוקט כב' הרשם הינה מצמצמת ולפיה יוטל נטל ראייתי כבד יותר על המבקש להוכיח באמצעות ראיות פוזיטיביות כי:

1. הדמות המבוקשת לרישום ממלאת בפועל תפקיד של סימן מסחר; כלומר מהווה מרכיב מרכזי באבחנה של ציבור הצרכנים את הטובין או השירותים מיצרנים אחרים;
2. הדמות המבוקשת לרישום אינה בעלת תפקיד אסתטי או פונקציונאלי ממשי;
3. נעשה שימוש בדמות המבוקשת באופן כזה שהרשם ישתכנע שהמדובר במקרה מיוחד המצדיק את רישומה של הדמות כסימן מסחר תלת מימדי לאור העובדה שהסימן רכש אופי מבחין;

כזכור, במידה ומשולמות אגרות החידוש, תוקפו של סימן מסחר אינו מוגבל בזמן, בעוד שתוקפו של מדגם רשום המגן על עיצובים תעשייתיים, מוגבל ל-15 שנה בכפוף לתשלום אגרות תקופתיות.

מקור גישתו של הרשם הינה ככל הנראה במטרה למנוע מסלול עוקף מדגם, ולפיו מבקשים רבים שיבקשו לקבל הגנה על עיצוביהם לנצח, יגישו בקשות לרישום סימני מסחר בטענה שההלו סימני מסחר תלת מימדיים, בעוד שהיה ראוי כי העיצוב התעשייתי יוגן עפ"י מדגם.

בכל מקרה, מובהר כי במידה והדמות תהיה ראויה לרישום כסימן מסחר תלת מימדי, תתווסף הערה מתאימה על כך, בפנקס סימני המסחר.

ההנחיות באו בעקבות פסיקתו האחרונה של בימ"ש העליון בעניין טופיפי, ולפיו הוכרת עקרונית הפרה של סימן מסחר תלת מימדי, בשל דימיון ייחודי של המוצר עצמו (צורת הבלוט).

המשיכו בקריאה »]]> מבקשת המחיקה, חברת המעצב האיטלקי Gianni Versace S.p.A. הגישה בקשה לרשם סימני המסחר להורות על מחיקתם מהפנקס של חמישה רישומים הנשאו את השם וורסצ'ה בצורות שונות.

בהחלטה מרתקת זו, דן כב' הפוסק נח שלו שלומוביץ' בנושא תום ליבה של בעלת הרישומים – חברת וורסצ'ה 83 בע"מ.  עפ"י ההחלטה נרשמו חמש הסימנים ע"י בעליה שלא בתום לב.

בין השאר, נטען ע"י בעלת הסימנים כי הבקשה למחיקת סימניה הוגשה באיחור כיוון שחל עליה סעיף 38 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש].

ס' זה קובע תקופת התיישנות של חמש שנים מיום רישום סימן המסחר, ולאחריה יכול בעליו של סימן מסחר לדעת כי לא ניתן יהא להגיש בקשה למחיקת או ביטול סימן המסחר שלו, אלא באמצעות העילות המוחרגות מן ההסדר המצוי בסעיף 38.

לאחר ניתוח הוראות הדין המיישמות את הסכמי טריפס בישראל, מגיע כב' הפוסק למסקנה כי במצב בו הושג רישום סימנו של פלוני באמצעי הונאה או שהוגש ונרשם בחוסר תום לב, כי אז לא תעמוד לו תקפות ההתיישנות של חמש השנים, וניתן יהא להגיש בקשה לביטול סימן המסחר הרשום גם לאחר תקופה זו.

ואכן, לאחר עיון בחומר המונח לפניו ולאחר קיום חקירת המצהירים מטעם שני הצדדים, קובע כב' הפוסק כי לא עלה בידי בעלת הסימנים לספק הסבר מניח את הדעת, לסיבה בגינה בחרה להשתמש בשם VERSACE. 

לפיכך קבע כב' הפוסק כי:

להחלטה המלאה (באדיבות אתר רשות הפטנטים)